כתב: אדם רובין.

ביום בהיר אחד (9.3.2005) נפגשנו בטרמינל 3 של נתב"ג 7 משוגעים ללבן: רועי "המחייך" טננבאום, יובל תורג'מן, עידן "the terminator" פרייזלר, נוח אילוז (האיש והאגדה), מיכה לאור, חגי "קר לי" בנימיני ועבדכם הנאמן – אדם "the food processor" רובין. את הצלע השמינית, אלדד "דרדסבא" רן פגשנו מאוחר יותר במלון.

כבר בדלפקי הרישום לטיסה נחשפנו ליכולותיו של נוח שהצליח להעלות מטען אישי של 63 ק"ג מבלי לשלם over weight בטענה שהובטח לו שמשקל הסקי והנעליים לא יחשב (כמובן שבתוך תיק המגלשיים שלו היה ניתן להכניס פילה בהריון).

לאחר טיסה לאינסברוק דרך וינה פגשנו בשדה התעופה את אביתר (היו"ר) ואיתו הגענו למלון Neuwirt בעיירה Axams שמהוה למעשה מעין פרבר של אינסברוק. החבר'ה, שהיו רעבים, מצאו את מבוקשם בצורת פיצות שהוגשו בפאב ששוכן במלון (בהמשך השבוע, נגלה בדרך הקשה שזהו מקום הבילוי ה"חם" ביותר בעיירה).

התחלקנו 4-4 בין שתי דירות (בעלות 2 חדרי שינה זוגיים כ"א) והתגלה שחלוקה מקרית זו הינה החלוקה בין המעשנים שבחבורה לבין אלו שלא (כשחושבים על זה, זו הייתה גם החלוקה בין הצעירים למבוגרים). נוח הופתע מאוד לגלות, בכנסו לחדר, שאלדד שהגיע בעצמו כמה שעות מוקדם יותר ממינכן השתלט על החדר וגם על המיטה (נוח:"איפה הכרית שלי?"). כולנו לא ידענו זאת, אבל ברגע זה התחיל אחד מסיפורי האהבה הגדולים שהיו אשר ליווה אותנו במשך כל הקורס. בחדר שלנו (יובל, חגי, עידן ואדם) אכן היו שתי מיטות זוגיות אבל אחת מהן הייתה של ילדים וכך קרה שעידן וחגי בילו את הלילה הראשון בקרבה מעט גדולה יותר ממה שהיו מעדיפים.

 

 

לאחר שנת לילה קצרה, ארוחת בוקר אוסטרית טיפוסית והחלפת חדר חפוזה שבצענו לחדר גדול יותר, עלינו על האוטובוס של 8:25 לאתר (www.axamer-lizum.at). התוכנית ליומיים הראשונים הייתה שיפור סגנון הגלישה עם מדריך מקומי מביה"ס של הוגו נינדל (אלוף אוסטריה בסקי במשך 9 שנים בעברו ובעל בית ספר ללימוד ואימון סקי תחרותי בהווה - www.nindl-ski.com ).

התארגנות קצרה על הציוד (ושכירתו למי שהיה צריך) ויצאנו לגלוש עם וולפגנג (וולפי) המדריך (ספורטאי סקי אולימפי עד לפני שנה ומאמן סקי בהווה). מזג האוויר ביום הראשון היה עדיין בסימן הקור הנוראי ששרר באלפים במשך השבועיים שלפני הקורס ובנוסף היה גם ערפל נוראי שמאוד הקשה על ההתמצאות והגלישות הראשונות. לאחר מספר סיבובי חימום על גבעת המתחילים עלינו למעלה והתחלנו לעבוד. בנוסף לגלישות הסטנדרטיות (short turns, parallel & carving) ביצענו מספר רב של תרגילי שיווי משקל ויציבה שכיוונו אותנו לעמידה בסיסית נכונה יותר והבנת התנהגות המגלשיים דרך ההרגשה. תרגילים כגון: גלישה על המגלש הפנימי, גלישה על המגלש החיצוני תוך הצלבת הרגל הפנימית מעל החיצונית, גלישה עם המקלות מאחורי העורף ועוד, מעבר לכך שמילאו את מטרתם, סיפקו לנו מספר נפילות משעשעות מאוד.

בערב היום הראשון עברנו שיעור והדגמות של טיפול עצמי במגלשיים (באדיבות כריסטוף, המאמן של ילדי האקדמיה ששכנו גם הם במלון). השיעור היה מעניין ומעשיר למרות שנוח טען בתוקף שניתן להעביר את השיעור גם כך:"נותנים 19 יורו לבחור בחנות הסקי הקרובה לביתך והמגלשיים מטופלים" (אביתר צילם את כל ההדגמות עם הפלאפון ובקרוב יועלה סיכום השיעור לאתר) .

אחד היתרונות בגלישה ביומיים אלו היה ניתוח הגלישה באמצעות הוידיאו שהתבצע לאחר ארוחת הצהריים ולטעמי היה אפקטיבי ביותר (הקלישאה של "תמונה שווה אלף מילים" מתאימה בהחלט כאן), ומהר מאוד גילינו כל אחד ואחד מאיתנו את הנקודה הבעייתית שלו שעליה הוא צפוי להתמקד במהלך הקורס. אלדד, אשר ביומיים הראשונים התקשה להתרצות ממשהו, טען בתוקף ש"המדריך שבלוני" וש"השיטה האוסטרית פשטה את הרגל", אבל בסוף הקורס ניתן היה לראות שגם הוא הפנים את ההערות (אגב אלדד, למרות היותו זקן הקורס התנהג ברובו כמו מתבגר בן 17 ולטענתו הוא "מחכה כל החיים שזה יעבור לו וזה עדיין כך" J). למרות שבמשך יומיים אלו היו כאלה מאיתנו אשר טענו כי גלשנו מעט מדי, חשבנו כולנו כי עוד נתגעגע לימים אלו כאשר לפנינו 8 ימים של גלישה ב-snow plough.

 

בערב היום השני לקורס (לאחר שיובל פינק את עצמו בזוג מגלשי Salomon Equipe 3V עם רדיוס פנייה של 14 מטר ועשה לכולנו חשק שחלק מאיתנו יממש) נפגשנו לאחר ארוחת הערב לשיחת פתיחה עם מדריך הקורס בני וייזר שנקרא לדגל מטקסס הרחוקה כדי להכשיר מדריכי סקי יהודים כשרים.

בשיחה, שתחילתה נראתה כמו פגישה ב-AA ("שלום לכולם, אני XXX ואני מכור לסקי, התחלתי לפני XX שנים ואני לא מצליח להפסיק") דיבר בני על תוכנית הקורס ועל ה"אני מאמין" שלו (בראש ובראשונה רמת גלישה ומבחן ה-chair lift). למרות היותנו בקורס מדריכי סקי, אני חושב שאחת הנקודות שכולם שמו לב אליה בלו"ז הקורס הייתה משחק ה-Curling שתוכנן לערב יום שני (כולם פנטזו להיות הבחור עם המטאטא, אבל נכונה לנו אכזבה...).

 

כל החבורה (מימין לשמאל): רועי, חגי, נוח, אדם, בני, עידן, מיכה, אלדד ויובל

 

יום הגלישה הראשון עם בני הוקדש כולו לגלישה חופשית (כלומר, לא לשיעורים) והמשך העבודה לשיפור הסגנון. מזג האוויר הלך והשתפר\התבהר\התחמם מיום ליום והתנאים נעשו

אופטימאליים. עד מהרה, גילינו כי בני הוא חברה'מן אמיתי ואפשר לדבר איתו בגובה העיניים ולשפר בצורה משמעותית את הגלישה (אני חושב שכולנו שיפרנו את הגלישה בהמון וכן הבנו את המשמעות הגדולה של הדרכה בעברית). כל ירידה במסלול האולימפי הסתיימה ב-schuss שבו התחרו בכל פעם שניים מטובי בחורינו מול בני (בואו רק נאמר שיש משמעות לקנטים משויפים, וכאן גם יש חשיבות לאורך ודי לחכימא ברמיזא).

החל מהיום הראשון עם בני, החלו גם לימודי ערב שכללו מעבר על החומר עיוני (הנושא המרכזי + עקרונות הגלישה + carving) הן בצורה קבוצתית והן כל אחד בעצמו במיטה. בסוף הקורס עברנו בחינה עיונית על החומר אשר שימש אותנו בימים הבאים גם בהעברת השיעורים הפרונטאליים.

 

פנוראמה מפסגת ה- Axamer Lizum – Hoadl (2340m)

 

 

יובל ואדם "חורשים" את נשמתם בלימוד הנושא המרכזי

 

נראה לי שבנקודה זו אכתוב מספר מילים על כל אחד ממשתתפי הקורס:

עידן פרייזלר – בן 29, פליט הייטק ופירומן, בעל חברה להפעלת זיקוקין די-נור (כמה מפתיע).

יובל תורג'מן – בן 25, סטודנט בתחילת דרכו.

חגי בנימיני – בן 21, השתחרר בבקו"ם בבוקר הטיסה לקורס והגיע ישר לשדה.

רועי טננבאום – בן 32, עורך דין (מכונה "המחייך" עקב החיוך המרוח על פניו בזמן הגלישה – מוכח בתמונות).

מיכה לאור – בן 50, מהנדס, שותף טכנולוגי בקרן הון סיכון וטייס מסוקים בעברו.

אלדד רן – בן 63, קברניט ב"אל-על" (מכונה "דרדסבא" עקב המכנסיים בצבע טורקיז, המעיל והכובע האדומים, בתחילת הקורס כונה "רגזני").

נוח אילוז – בן 40, פנסיונר, בעל משרד השקעות (נוח לא צריך כינוי), בעל רוח חיובית ומצב רוח טוב בכל עת (בלתי עציב).

אדם רובין – בן 28, מהנדס אלקטרוניקה וסטודנט לתואר שני בפיסיקה (אתם יכולים לתאר מדוע מכונה food processor).

בני וייזר – מדריך הקורס, בן 43, מנהל פיתוח עסקי בחברת היי-טק (ניסה לגדל זקן צרפתי במהלך הקורס).

בימים הבאים היה סדר יום דומה של גלישות ועבודה על שיפור סגנון בכ"א מהאלמנטים בנבחנים בבחינה המעשית תוך כדי שילוב שיעורים מתוך הנושא המרכזי שהעביר בני והעברנו אנחנו ולאחרם קבלת משוב. בנוסף, אימצנו את דרך הניתוח בוידיאו, ועל ידי שימוש במצלמות סטילס דיגיטאליות צילמנו סרטוני גלישה קצרים שבהם צפינו מאוחר יותר בערב על אחד המחשבים בחמ"ל שפתחנו (לאחר שמיכה התקין במקום רשת wireless היה לנו מרכז מחשוב שלא היה מבייש חברת סטארט-אפ קטנה).

 

ניתוח סרטוני הגלישה בחמ"ל המקומי שלנו

 

באחד הימים בבוקר הצטרף אלינו לגלישה הוגו נינדל בעצמו ואנו זכינו לחוויה נהדרת של קבלת משוב והערות מגולש מקצועי. לביה"ס של הוגו יש מסלול פרטי על ההר (שיכול לקבל טיפול מחתול שלג על פי בקשה של הבית ספר) שבו ביצענו גלישת carving – כיף חיים!

 

כולנו עם הוגו (רביעי משמאל)

חווית משחק ה-Curling לא אכזבה (למרות שלא היה מטאטא) וסיפקה את הסחורה מבחינת צחוק והשתטות. אני מניח שמפעיל המקום לא הצליח להבין איך הצליחו לקבץ כזו חבורה של שמונה מטומטמים, אבל אנחנו נהנינו בכל אופן וזה העיקר.

 

 החבר'ה מפליאים בביצועיהם במשחק ה-Curling (השנאפס בסוף הוא בלתי נמנע)

וכאן חייבים להוסיף פיסקה קצרה על הסאונה בעיירה. המתקן מרשים מאוד ומכיל בנוסף לבריכת שחייה מחוממת, איזור סאונה סגור בפני ילדים, בעל 3 סאונות יבשות בטמפרטורות שונות, סאונה רטובה וחמאם, כאשר הכול כמובן מעורב ובעירום מלא. גולת הכותרת של הטיפול בסאונה היא הקפיצה לבריכת מי הקרח לאחר השהייה בסאונה החמה ביותר (הייתי חייב לנסות). תודה לעידן שבקנאות רבה הלך לשם מדי יום ביומו וגרר את כולנו לעניין.

 

עידן ממריץ את מחזור הדם בבריכת מי הקרח שמחוץ לסאונה

 

האווירה והדינאמיקה בקבוצה היו כל כך טובים שרובנו החשיבו את הקורס כאחת החופשות הטובות שהיו לנו, וכפי שנוח אמר, בד"כ בכל קורס יש את האחד המניאק ואילו פה היינו ביום הלפני אחרון ועדיין חיפשנו אותו. הסביבה הייתה מאוד תומכת ואפשרה לכל אחד מאיתנו להשתפר רבות. בגלל האמור לעיל, הבחינה בסוף הקורס נראתה לפתע מעט "תלושה" (למרות שהייתה ידועה לכולם מההתחלה) והאפשרות שאי אילו מאיתנו יכשלו הייתה גם היא מוזרה (למרות שדנו באפשרות זו במהלך השבוע די הרבה, באופן טבעי).

 

אחרי 8 ימי שמש וחום, ביום הבחינה היה מזג האוויר הגרוע ביותר שניתן לבקש עבור יום גלישה – גשם + ערפל + תנאי ראות גרועים במיוחד. הוסיפו לזה את ההתרגשות הטבעית ותקבלו מתכון לביצועים פחותים בטיבם מהרמה אליה הגענו במהלך השבוע.

 

יובל סוגר את עצמו הרמטית בגלל מזג האוויר ביום הבחינה

 

הבוחנים הנוספים שהגיעו היו עמרי הרץ ויוסי קידר (קלאצ') אשר בחנו את רובנו כבר בחרמון בבחינת הקבלה לקורס (אביתר הצטרף כצופה אף הוא לבחינה). בנוסף לכל הגורמים המסבכים, קיבלנו בוחנים במצב רוח שטותי במיוחד אשר לא פספסו אף הזדמנות אחת להתעלל בנו בזמן העברת השיעורים על ידי משחק של חניכים מהגיהינום כלומר, חסרי קואורדינציה, עושים רק מה שאומרים ללא הפעלת שיקול דעת, דעתנים וחסרי סבלנות (כמובן שהכול עם קריצה והערות מלמדות תו"כ, דבר אשר שחרר את האווירה בבחינה). בסוף הבחינה השתחררנו וקיבלנו כשעה של זמן חופשי לגלישה, אבל בשלב זה השלג היה כבר כל כך רטוב וכל כך כבד עד שכולנו רצינו רק לרדת מההר כמה שיותר מהר ללא פציעה.

לאחר קבלת התוצאות שעתיים מאוחר יותר, חלק מאיתנו שהמשיכו ישירות לסטאז' יצאו במונית ל-Kaprun והשאר נשארו במלון לעוד ערב אחרון של "פורענות" בפאב המקומי.

 

להלן עוד כמה מהגיגי הקורס שלא מצאתי מקום מיוחד לשלבם בסיפור:

 

"בוקר טוב!!!" – המשפט הראשון של נוח בבוקר, תמיד (מצב הרוח של נוח היה תמיד מרומם ולא הושפע לרעה משום דבר).

 

"נוח, אתה הורס לי הכול!" – אלדד, לאחר שנוח ניסה להתערב ולהעיר לו על צורת העברת השיעור ליוהאן המסכן (באחד הימים בני ארגן לנו במקרה שני חניכים מתלמדים, ברט ויוהאן, כאשר על כל אחד מהם התלבשה קבוצה של 4 חניכים צמאי אפשרות להדריך...).

 

"בואנה אדם, אתה ממש food processor" – נוח אליי, כשחצי שעה אחרי ארוחת צהריים באמצע הסקי ליפט אמרתי לנוח שהטבע קורא לי...

 

"אני כבר אגלוש לבד בחושך..." – אדם חושף את מוצאו הפולני בכל פעם שנאלץ לעלות לבד בסקי ליפט (בגלל שהיינו 8+1 לעיתים קרובות אחד מאיתנו נאלץ לעלות לבד).

 

ולסיום חייבים גם תמונה של בני (עם הזקן...):