מדריך סקי כחול לבן (ברוח התקופה)
ושוב ימי הקיץ האחרונים. חודשי יולי אוגוסט המהבילים אחרינו, ועונת החמסינים עוד לפנינו...
רובנו עסוקים בחיפוש אחר דרכי המילוט מהחום והלחות הבלתי נסבלים – מי במזגן במשרד ובבית, מי באוטו הממוזג, ומי בים...
קשה לדמיין בתקופה הזו שיש עונות ומקומות בעולם שה"מינוס" והשלג שולטים, האנשים מתקבצים סביב האח הבוערת, לובשים "שכבות" כדי להוציא את האף מחוץ לחדר המחומם ו... עושים סקי!
אלה שכבר התנסו בחוויה הנפלאה הזו יודעים שזהו הזמן המתאים להתחיל לפנטז על חופשת הסקי הבאה שלהם. ולא בכדי...
מכיוון שהארץ הטרופית שלנו רחוקה לפחות מספר שעות טיסה מכל אתר סקי (חוץ מהחרמון, כמובן) והעלויות בהתאם, רוב המכריע של הגולשים, מנוסים כמתחילים, ייצאו לחופשתם כנראה רק פעם אחת בעונת הסקי הקרובה, ולשבוע ימים בלבד.
אין ספק, שהמחשבה הזו מביאה אותנו למסקנה שהחופשה הזו חייבת להיות "מטוקטקת" כהלכה ומרכיביה חייבים להיות לעילא ולעילא.
אחד המרכיבים החשובים של החופשה הוא ההדרכה שנקבל באתר שנבחר. זוהי התובנה שגולשים רבים הגיעו אליה אחרי נסיונות לרכוש מיומנות בענף הסקי או הסנובורד בשיטת "עשה זאת בעצמך", ואחרי שאלה הפכו במהרה לניסויים מיותרים בבני האדם לבדיקת הסיבולת שלהם. אין צורך לפרט ולהרחיב בנושא למי שהתנסה בדבר, ומיותר לחלוטין לאלו שהבינו זאת בהסתמך על נסיונם של ה"מנוסים".
לכן רבים מאתנו, כולל אני, אחרי שהפנימו זאת, יצאנו לחופשות סקי במשך שנים במסגרת המועדונים למינהם, כגון Club Med, או במסגרת קבוצות מאורגנות שכללו הדרכה מקומית.
אינני מפקפק בנסיונם ובכישוריהם של המדריכים המקומיים. הם יודעים לגלוש כמלאכים, שולטים בכל רזי ההדרכה, נראים טוב בדרך כלל ומכירים את כל נבכי האתר באופן המעורר קנאה. אך...
לכמה מאתנו יצא להתנסות באחד או בכמה מהתסריטים הבאים?
תסריט מספר 1
אנו יוצאים לחופשה בצרפת.
בערב הראשון של החופשה אנו נרשמים לקבוצת הדרכה כלשהי ומציינים את רמת הגלישה כפי שאנו מבינים אותה על פי ההסברים של המדריכים המקומיים. אין צורך לציין שרבים מאתנו אחרי הנסיון ה"רב" שצברנו בשלושה-ארבעה שבועות גלישה נרשמים לקבוצות המתקדמים, ויש כאלה שאף מגדילים ונרשמים לקבוצות של competition, וכמובן כולנו, כל החבר'ה, יחד באותה הקבוצה... אנו מתעלמים מהמבטים המשתהים של הגולשים מכל רחבי העולם שאינם מעיזים לעשות כן אחרי הנסיון ה"מועט" של שלושה-ארבעה שבועות גלישה בעונה במשך 10 שנים... ביום למחרת אנו מתייצבים בשעה שנקבעה ליד בית הספר לסקי המקומי למבחן התאמה לרמה ו...הופ, בבושת פנים מפוזרים לכל עבר לכל מיני קבוצות ברמות מתחילים או בינוניים. שם אנו פוגשים עוד כ-14 מתלמדים מכל רחבי העולם, דוברי שפות שונות, ומקרה הטוב חלקם גם דוברים מעט אנגלית.
המדריך של הקבוצה הוא חתיך איטלקי שזוף הדובר צרפתית במבטא איטלקי, ובמקרה הטוב, גם אנגלית במבטא לא ברור. וההמשך הוא ברור...
תסריט מספר 2
הקבוצה הרב-לאומית מהתסריט הקודם.
התאריך הוא מרץ, ז.א. לקראת סוף העונה. החתיך האיטלקי מקבל את הקבוצה ה- 16 שלו העונה, ויש לו עוד חודש לפחות עד סיומה. הוא נראה מעט עייף ומשועמם, אך מלא מוטיבציה לגלוש. אחרי שעה של הכרות אנו מוצאים את עצמנו רודפים עד כלות הנשמה אחרי המדריך המרחף בקלילות על מסלולי האתר האין סופיים, ומנסים לחכות את תנועותיו, אך ללא הצלחה מרובה. מתחננים להפסקה קלה ומבקשים שיעזור לנו לצאת מ"קאק פוזישן" שאנו סוחבים מחופשה לחופשה. בחוסר רצון מופגן המדריך מסביר לנו באנגלית שנשמעת כמו איטלקית (או אולי כמו צרפתית) למה זה קורה לנו, מדגים בקיצור מה צריך לעשות, וממשיך בדהירה עד הצהרים. אז הוא נפרד מאתנו ב-" see you tomorrow” ונעלם תוך השארת שובל לבן מאחוריו. למחרת אנו מוצאים את עצמנו מתבחבשים בשלג עמוק בין העצים מחוץ למסלולים. לאחר אכילת כמות בלתי מבוטלת של שלג החלטנו שזהו, די להפעם, עוזבים את הקבוצה, מחפשים את הנושרים מהקבוצות האחרות ומסיימים את השבוע בגלישה מהנה עם החבר'ה, אמנם באותה "קאק פוזישן", אך בריאים ושלמים, גם בנפשנו...
תסריט מספר 3
מכיוון שזוהי חופשת פורים בארצנו יצאנו לעשות סקי על כל טפנו – הגדול בן 14 שהתעקש ללמוד סנובורד, האמצעי בן 10 שזוהי חופשתו השניה, והקטנה בת ה-6 שעליה המרנו בבית האם תצליח ללמוד סקי השנה.
לגדול לא היתה בעיה – הוא השתלב במהרה בין המטורפים האחרים ובילה לא רע את השבוע. בן ה- 10 נפל לקבוצה של מקומיים דוברי צרפתית, ואחרי יום הראשון התעקש לגלוש איתנו, או שהוא נוסע הביתה... הקטנה בת ה- 6 כלל לא הבינה למה הביאו אותה למקום המוזר והקר הזה, והמדריכה הצרפתיה הצעירה והחמודה דרשה בתוקף שאחד מאתנו יתלווה לקבוצה כפי שנהוג אצל המקומיים. וכך מצאנו את עצמנו מנסים לשכנע את הקטנטונת לנסות שוב ושוב תוך נסיונות עקרים לתרגם את דברי המדריכה בעלת סבלנות רבה, אך בהחלט לא אין סופית.
בצהרים נפגשנו כולנו באחת המסעדות, ושם עשינו הגרלה מי חוזר למלון עם הקטנה, ומי נשאר לגלוש עם בננו האמצעי.
בערב, די מותשים מהיום הראשון נשבענו שעד שהקטנה לא תגדל קצת לא נחזור על הטעות שעשינו...
משוכנע אני שלרבים מאתנו התמזל מזלם לא להיות חלק מהתסריטים הנ"ל, אך מי מבטיח שזה לא יקרה בעתיד? הבעיה שזה לא תלוי בנו.
ההימור הוא שם המשחק!
ומי בכלל רוצה להמר על הסכומים שהשקענו בחופשה הזאת, כשהמטרה הייתה להנות ?..
וכאן אני מגיע לנקודה אותה רציתי להבהיר:
לא פעם נוכחנו שמוצר מסוים מתוצרת כחול לבן עדיף בכמה מונים על המוצר דומה מתוצרת חוץ. זאת מהסיבה הפשוטה – המוצר המקומי מותאם באופן מושלם לצרכן הישראלי, כאשר יוצריו מתחשבים בכל גחמותיו, מכירים ביתרונותיו ובחסרונותיו, וכמובן מחפשים גם את נקודות התורפה שלו.
אז תארו לעצמכם את התסריט הבא:
אתם מגיעים לחופשת סקי באוסטריה או באיטליה.
בערב הראשון של החופשה אתם נפגשים עם מארגני הקבוצה, מפעילה חברתית ומדריכי הסקי והסנובורד שלכם. כן, ניחשתם – כולם דוברי עברית רהוטה, אשר מתאכסנים יחד אתכם במלון. אגב, את חלקם כבר פגשתם עוד בארץ בפגישת ההכנה של הקבוצה. נכון, לא כולם חתיכים איטלקיים, אך בהחלט מבינים דבר וענין בכל הנוגע לסקי ולהדרכה.
רשימת הקבוצות כבר מוכנה על פי הפרטים שמסרתם עוד בארץ. הרשימות הוכנו מבעוד מועד ע"י רכז ההדרכה לאחר שעברו בדיקה וסינון מתוך הכרותו את אופיו המיוחד של הגולש הישראלי המצוי.
הולכים לשכור ציוד גלישה. וראה איזה פלא, בחנות ההשכרה ממתינים לכם יחד עם העובדים המקומיים אנשים דוברי עברית במעילים סגולים, כן, אלו הם המדריכים שילוו אתכם במשך כל השבוע. לאחר שהם הרגיזו כהוגן את המקומיים, תוך התעקשות על איכות הציוד והתאמתו לגולשים חוזרים למלון להתארגנות לקראת היום שלמחרת.
לאחר ארוחת הבוקר נפגשים במלון ויוצאים עם המדריכים לאזור הגלישה. שם בודקים את כושר הניחוש של רכז ההדרכה ועושים התאמות מתבקשות כדי לייצב קבוצות הומוגניות ככל האפשר, הן מבחינת רמת הגלישה, הן מבחינת הגיל ומעט על פי הבקשות המיוחדות של הגולשים. הקבוצות הן בגודל של כשמונה גולשים בממוצע, וכולם מדברים אותה השפה!
כך מתחילים לגלוש עד הצהרים. אז מתיישבים באחת ממסעדות ההרים יחד עם המדריך, מגלגלים בדיחות, שופכים את לבכם ומעירים הערות לאוזניו הקשובות של המדריך.
לאחר הפסקה של שעה ממשיכים לגלוש עוד כשעתיים, לעתים יותר ולעתים פחות – הכל על פי המצב בשטח, רצון הקבוצה והחלטת המדריך, כמובן.
המדריך מלא מוטיבציה, שכן גם עבורו זהו השבוע הראשון או השני של הסקי (להוציא את ההשתלמות המקצועית שעבר בתחילת העונה). הוא מסביר ומלמד בסבלנות רבה ובשפתנו ("העבר את המשקל על הסקי התחתון...", "הרגליים ברוחב האגן..."), מתאים את כמות ההדרכה לרמת הסבלנות של הקבוצה ומוביל את הקבוצה בבטחון ברחבי האתר כאילו נולד שם. הכיצד? הסוד הוא בכך שהמדריכים הגיעו לאתר יום או יומיים לפני הקבוצה, חרשו אותו לאורכו ולרוחבו, הכירו את מגבלותיו ומצאו את המסלולים המתאימים ביותר לקבוצות ולרמות השונות.
לאחר היום המפרך חוזרים למלון בסביבות השעה ארבע ומתפזרים כל אחד לעיסוקיו, מי ל"אפרה סקי" בבר המקומי, מי לג'קוזי ומי לקניות ברחוב הראשי בעיירה הציורית. בערב נפגשים לארוחת הערב, יושבים בלובי יחד עם המדריכים, מעבירים חוויות, מייעצים למדריכים בבטחון האופייני כיצד כדאי ללמד סקי ומתכוננים ליום הבא.
שכחנו משהו – ואיפה הילדים?
הגדולים הם סחבקים עם המדריך, עצמאיים לחלוטין ואחרי הגלישה יהיו עסוקים עם חבריהם הישראלים בענייניהם – מהם אתם לא תשמעו עד סוף הערב.
הקטנים יותר – צמודים כל היום למדריך/מדריכה האחראייםשילמדו לגלוש, שיאכלו בהפסקת הצהרים, שיעשו פיפי בזמן, שלא יהיו אדים בתוך משקפי הסקי וכהנה וכהנה... לאחר הגלישה הם מועברים כלאחר כבוד לידיה האמונות של המפעילה החברתית אשר תעסיק אותם בפעילויות שונות ומשונות עד שתחזרו מהסקי, או עד ארוחת הערב. רק אז תשמעו מהם, אלא אם בחרתם להפגש גם בהפסקת הצהרים באחת המסעדות על ההר, בתאום בין המדריכים, כמובן.
אין ספק שבתסריט הזה כמות ההפתעות שואפת למספרים קטנים. התסריט אינו דמיוני, כי מאות משפחות כבר יצאו במסגרות כאלה ולמדו להעריך את היתרונות שבחופשה מסוג זה.
על פי הנסיון שלנו ועל פי תגובות הגולשים שהתוודו לכך, ההדרכה בעברית מתאימה לכל רמות הגלישה, אך במיוחד לילדים ולמתחילים. הוכח מעבר לכל ספק שקצב ההתקדמות וההנאה שבלימוד הסקי משתפרים לאין שיעור כאשר מנטרלים את המכשולים, כגון הפערים בשפה ובמנטליות, וזאת בנוסף להסרת הדאגות המיותרות בכל הנוגע להתנהלותה של החופשה המשפחתית.
ואם אמרנו שההימור הוא שם המשחק, אז ההדרכה בעברית – זהו המפתח להקטנת הסיכוי להפסיד בהימור זה.
וחוץ מזה ברוח הזמנים הללו – מה יכול להיות יותר נחמד מלראות מדריך מתוצרת כחול לבן כובש עוד מחוז שנראה בלתי מושג לכאורה לישראלים עד לפני מספר שנים?
כותב המאמר הוא יעקב קרמר, מדריך סקי מוסמך מטעם איגוד מדריכי הסקי בישראל ורכז ההדרכה בקבוצות ההדרכה בעברית.
